על בתים מעוצבים ואשליות

למה כל כך קל ׳לקנות׳ אותנו בצבע ואקססוריז (אבזורים), ומה ההבדל בין חלל מטופל לחלל מעוצב? פוסט שעושה סדר בדברים בקלות ובלי להיות קטנוני.

 

״את לא מאמינה על איזו דירה פצצה נפלנו! איך שנכנסנו ישר ראיתי שזה משהו אחר – הקירות בכל חדר בצבע שונה, הריצוף אפור כהה, ובמטבח היתה מנורה ממש מהממת. את קולטת שיש כזו דירה מעוצבת להשכרה?!״.

אני לא נוטה להעביר ביקורת, בטח לא בקול רם או בבלוג שלי, וגם לא נוטה להקשיב לשיחות שלא מיועדות לי בבתי קפה. אבל הפעם זה פשוט היה חזק ממני. בזמן שהמתנתי ללקוח שיגיע, סיפרה האישה בשולחן לידי בקול רם מהתרגשות על המציאה הנהדרת שלה, וידעתי בתוך תוכי שדירות להשכרה עוברות לא פעם שיפוץ קוסמטי בעלות נמוכה, רק כדי להלהיב את השוכרים בשביל לגבות מהם בסופו של דבר מחיר מופקע עבור הנכס.
אני שומעת אתכם מצקצקים בלשון, הרי לא ראיתי את הדירה, ובאמת ייתכן שזו דירה נהדרת, אבל יותר מדי פעמים מצאתי שאנשים מתקשים לעשות את ההפרדה בין דברים יפים ואסתטיים, שקשורים להלבשת הבית, לבין עיצוב פנים.

ההבדל הבסיסי הוא, שלהוסיף חפצים יפים וצבעים, ככל שהם יהיו מהממים, הוא לגמרי סבבה אבל אם בחלל נדרש פתרון פונקציונלי, אז כל ההשקעה הזאת לא שווה כלום. בעבודה שלי כמעצבת פנים, אני קודם כל מתייחסת לתכנון החלל. האם הוא מתאים לדיירים, האם הוא עונה על כל הדרישות שלהם, האם הוא נותן פתרון יעיל, אקונומי ורב שימושי ככל שנתן, תוך ניצול המשאבים הטבעיים שיש בחלל.

תכנון החלל, מבחינתי, הוא האלף בית, או בעצם ה’אלף’ וזהו. רק אחרי זה אפשר בכיף ובהנאה גדולה להוסיף את החומרים, פריטי הנגרות, האקססוריז והצבעים.
לפעמים דווקא בתים שהושקע בהם מאמץ חיצוני מתעתעים בלקוחות, אולי משום שהצבע לוכד את תשומת הלב ומסיח את דעתנו מהנושאים החשובים באמת, אולי כי קל לנו יותר לזהות בצבעים מה לטעמנו ומה לא, וכי אנחנו פחות בקיאים בחשיבה תכנונית שיכולה לשפר את המראה ואת השימושיות של הבית באופן ניכר.

בתור מעצבת פנים אני תמיד אומרת ללקוחות שלי לא להתעלף מקיר בטקסטורה או צבע נורא יפים, כי כזה תמיד אפשר לעשות. מה שצריך לבחון הוא המבנה, מה ניתן לעשות איתו ועם החלל כדי להפיק מהכסף שלהם את המקסימום.

אז בהמשך לשיחה שנקלעתי אליה בלי שהוזמנתי, בחרתי כמה בתים מעוצבים, שאי אפשר להתעלם מהם למרות שהם לא מלאים בצבעים. ועכשיו אני ממש מתבאסת שלא התערבתי בשיחה. נו, אני והנימוסין שלי…

לגור בקופסת תכשיטים

ספטמבר ארכיטקטים, הממוקמים בפריז, עיצבו דירת 75 מ”ר. כמו בקופסת תכשיטים עם תאים שונים

C:UsersLinaSEPTEMBRE4_Administration2_Site internetSITE
Septembre Architecture firm, Paris
2
Septembre Architecture firm, Paris

כל חדר שונה בצבעים ובחומרים, המעניקים לו אוירה מיוחדת.

3
Septembre Architecture firm, Paris

מה שמחבר את כל האלמנטים השונים היא הזרימה הרציפה, המעגלית משהו, בין החללים השונים.

 

4
Septembre Architecture firm, Paris

 

 

תכנון טוב הוא תכנון שאינו מורגש

כאן בפרויקט של פליפה הס מרגישים את הפשטות, בדיוק כמו שאני אוהבת. אין כמו פשטות תכנונית.

5
פליפה הס – ארכיטקט, סאו פאולו, ברזיל

הוא משתמש בסקאלת צבעים של שחור ולבן, בשילוב חומרים טבעיים כמו בטון ועץ. בנוסף, החשיבה על אור טבעי ניכרת. כל הדברים האלה, בשילוב אוסף רהיטים מסגנונות שונים, תורמים לאווירה נינוחה, הכי פשוטה וברורה.

6
פליפה הס – ארכיטקט, סאו פאולו, ברזיל

 

בעוד פרויקט של פליפה הס, הסגנון שונה לגמרי, מודרני, אבל שוב, באותה פשטות תכנונית וכמובן האור, האור, האור.

Felipe_Hess
פליפה הס – ארכיטקט, סאו פאולו, ברזיל

 

 

אור, אור, אור

כדי לשמור על זרימה ואור בדירה קטנה של 65 מ”ר, אלמנט של ברזל וזכוכית מפרידה בין האזור הציבורי לפרטי.

8
קרוסבי סטודיו, מוסקווה

זה כמובן מאפשר הפרדה ופרטיות בין החללים ועם זאת לא חוסם ומקטין את הדירה.

 

9
קרוסבי סטודיו, מוסקווה
10
קרוסבי סטודיו, מוסקווה